מה זה צו ירושה

מה זה צו ירושה

צו ירושה – דוגמה

כאשר מבקשים יורשים לחלק את הירושה ולפנות לגורמים השונים כמו בנקים, לשכות רישום המקרקעין, משרד התחבורה וכדומה הם מתבקשים להציג צו ירושה. לקוחות רבים שואלים אותנו מה זה צו ירושה ואיך מוציאים צו ירושה?

אז מה זה צו ירושה ?

צו ירושה הוא למעשה צו משפטי של בית משפט (המונפק בדרך כלל על ידי הרשם לענייני ירושה) הקובע את חלקם של היורשים השונים בעיזבונו של הנפטר על פי החוק. כאשר אדם נפטר, כלל נכסיו נקראים עיזבון והם מהווים את הירושה על הנפטר.

צו הירושה למעשה קובע כמה אחוזים או חלקים יקבל כל יורש מתוך העיזבון כולו המיוצג כשלם. הצו מפרט זאת בצורה של שברים כמו 1/2, 1/3 וכן הלאה. הצו אינו כולל פירוט מדויק של העיזבון ואיזה פריט או נכס עובר ליורש מסוים אלא רק את אופי החלוקה של העיזבון בכללותו. חלוקה מדוייקת של נכסים ורכוש ניתן לבצע רק אם המנוח השאיר אחריו צוואה או בעזרת הסכם בין יורשים. הוצאת צו ירושה מאפשרת העברת נכסים, זכויות וכספים הרשומים על שם המוריש אל היורשים החוקיים שכן הצו מחייב כלפי הרשויות השונות.

על מנת להוציא צו ירושה יש לפנות בבקשה אל הרשם לענייני ירושה במחוז אשר בתחום סמכותו מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו.

קרא כאן בפירוט על הוצאת צו ירושה

במידה והמנוח השאיר צוואה אחריו אז במקרה זה יש להוציא צו קיום צוואה אשר יקבע כי יש לחלק את העיזבון על פי הצוואה. קרא כאן עוד על הוצאת צו קיום צוואה.

לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה והתהליך עובר בצורה חלקה דרך הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי (כלומר אין התערבויות או התנגדויות לצו) מתקבל הצו המיוחל.

האם חייבים להוציא צו ירושה ?

בדרך כלל יחד עם שאלת מה זה צו ירושה נשאלת גם השאלה ובשביל מה צריך אותו?
בתחילת ההליך אנו מבררים האם לנפטר היה רכוש או נכסים בכלל לחלק. לעיתים אפשר להימנע מכל התהליך של הוצאת צו ירושה אם למנוח לא היה רכוש של ממש ולמעשה הצו יהיה מיותר. אם המנוח התגורר בשכירות ובחשבון הבנק לא נותר הרבה או שליורשים הייתה הרשאה אליו, אין הכרח להוציא את הצו. חשבון הבנק יכול להיוותר מוקפא ושאר הנכסים הם בד”כ מיטלטלין המחולקים באופן אישי על ידי היורשים.

האם צו ירושה מחייב את היורש לרשת?

לא. ישנם מקרים בהם יורש מעדיף שלא לרשת את החלק לו הוא זכאי בעיזבון המנוח. על פי חוק הירושה ניתנת ליורש האפשרות להצהיר בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד לחלוקת העיזבון שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון ולמעשה מסתלק ממנו. חופש זה נובע מהעיקרון  מהעיקרון שאין לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו. מקרים אלו אינם כה נדירים, לדוגמה: ילדים שמסתלקים מעיזבון האב שנפטר לטובת האימא שעדיין בחיים. כך כלל הנכסים עוברים אליה וכשהיא תעבור מן העולם הירושה תתחלק בין הילדים על פי דין.

מי הם היורשים על פי דין?

חוק הירושה קובע מעגלי קרבה שונים המגדירים מי הם היורשים ובאילו תנאים. בעיקרון ישנם שלושה מעגלים כאשר המעגל הראשון יורש אלא אן כן אין יורש ממנו ואז הירושה עוברת למעגל השני וכן הלאה. קרא כאן על חלוקת ירושה ללא צוואה.

במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה הקבועים בחוק או ידוע בצבור, המדינה יורשת את עיזבונו. במקרה שכזה מנוהלים נכסי העיזבון שהוקנו למדינה על-ידי אגף האפוטרופוס הכללי עד לשחרורם בהתאם להוראות הדין.

מס שבח ירושה – שאלות נפוצות

לקוחות רבים אשר זכו בירושה או שעתידים לזכות בכזו שואלים מה בעניין מס שבח ירושה. האם אצטרך לשלם מס כי קיבלתי דירה, מגרש, חנות או כל נכס מקרקעין אחר בירושה?

מס שבח ירושהחוק מיסוי מקרקעין בישראל הוא זה אשר קובע את מנגנון המיסוי בעסקאות נדל”ן שונות. החוק מגדיר מהי עסקת מקרקעין ובאיזה אופן היא תמוסה אם בכלל.

עסקאות רבות אכן מלוות במס שבח מצד המוכר והיבט המיסוי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לשיקול בכל ביצוע פעולה הנוגעת למקרקעין. משום כך הכרחי לערב עורך דין מקרקעין או רו”ח כאשר מתכוונים לרכוש או למכור דירה וזאת כדי לערוך שומה עצמית ולהבין כמה מס העיסקה תכלול לפני שחותמים על הסכם.

הידד! אין מס שבח ירושה

פטור דירה בירושה מס שבחהבשורות הטובות הן שעל פי סעיף 4 בחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק המקרקעין. זה אומר בעצם שכאשר רושמים ירושה בטאבו (לשכת רישום מקרקעין) ומעבירים את הבעלות של הנכס מן המוריש ליורשים אין צורך להציג אישורי מס ואף אין צורך להצהיר על הירושה לרשויות המס. ההעברה היא שקופה מבחינת מיסוי והבעלות עוברת ליורשים ללא התערבות מיסוי מקרקעין.

לאחרונה החלו להישמע קולות ממשרד האוצר לגבי מס ירושה או מס עיזבון כפי שהיה נהוג לפני שנים רבות אולם נכון להיום הדבר אינו נראה קורם עור וגידים על אף הבטחות הבחירות של מפלגות שונות.

מה קורה כשמוכרים נכס שהתקבל בירושה? האם יהיה כאן מס שבח?

באופן עקרוני כן. היורש נכנס לנעליו של המנוח וקמה חבות במס השבח. לדוגמv: אם האב המנוח קנה מגרש בשנת 1990 על סך 100,000 ש”ח, בנו שירש את המגרש ישלם מס שבח כאילו הוא עצמו רכש את המגרש תמורת 100,000 ש”ח בשנת 1990. קיימים גם מקרים אחרים כאשר מדובר במוריש שנפטר לפני שנת 1981 אותם נפרט בהמשך.

האם קיים פטור לגבי מס שבח במכירת נכס מירושה ?
בחוק מוגדרים סוגי פטור שונים למס שבח בעניין מכירת מקרקעין ואף נקבע הסדר מיוחד לגבי פטור מס שבח לדירה שהתקבלה בירושה. על פי החוק ניתן לנצל פטור שהמוריש היה זכאי לו בחייו במועד המכר.

בפרק החמישי לחוק מיסוי למקרקעין הוגדר “פטור לדירת מגורים מזכה” כהגדרתה בסעיף 49ב (על פי סעיף זה”דירת מגורים מזכה” היא דירה ששימשה למגורים לפחות 18 חודשים לפני מכירתה והייתה דירתו היחידה של המוכר בישראל).

כך למעשה המוכר “דירת מגורים מזכה” זכאי לפטור ממס במכירתה אם מתקיים סעיף 5 לחוק המפרט את התנאים לפטור דירת מגורים מזכה שקיבל מוכר בירושה, ואלו הם:

המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;

לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;

אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת הגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.

בכדי לסכם בקצרה מתי ניתן לקבל פטור מס שבח ירושה :

על פי חוק מיסוי מקרקעין ניתן פטור ממס שבח ליורש דירה לפי סעיף 49ב(5) במידה ועמד ב3 תנאים מצטברים:

למוריש הייתה דירה אחת בלבד בחייו.

ליורש יש קרבה משפחתית ברורה אל המוריש (המוריש הוא הורה או בן זוג, או חותנו של היורש).

במידה והמוריש היה מוכר את דירתו עוד בחיים – היה זכאי לפטור לפי אחד מסעיפי הפטור במכר דירת מגורים שבחוק מיסוי מקרקעין.

השימוש בפטור זה לפי סעיף 49 ב (5) מאפשר ליורש שבבעלותו דירה אחת למכור את הדירה שהתקבלה בירושה ללא כל חבות במס. בנוסף יוכל למכור את דירתו שלו בפטור אחר אם תעמוד בתנאים על פי החוק.

חבות במס בגין מכר נכסי ירושה

אם מדובר על נכס מקרקעין שאינו “דירת מגורים מזכה” אלא נכס אחר כמו חנות או מגרש וכדומה, ו/או במקרה הנכס שנתקבל בירושה לא עומד בתנאי הפטור הקבועים בסעיף  49ב(5) לחוק, קמה חבות במס שבח.

כיצד מחושב מס שבח על נכסים שנתקבלו בירושה?

כחישוב מס שבח ירושהאשר מחשבים חבות במס שבח לפי החוק יש לקבוע את שווי הרכישה ותאריך הרכישה של הנכס בכדי לשקלל את השבח שצבר הנכס והרווח שזכה לו המוכר. מתוך הרווח הזה נגזר מס השבח.

סעיף 26 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר את שווי הרכישה בהורשה ושם נקבע כי קביעת שווי הרכישה של זכות במקרקעין שהגיעה למוכר בדרך הורשה או בדרך ויתור של אחר על זכותו לרשת אותה מתחלקת לשני מקרים;

(1)   כאשר מוריש נפטר לפני 1 באפריל 1981:  שווי הזכות נקבע על פי יום פטירת המוריש. בנוסף יראו גם את יום הרכישה כיום פטירת המוריש. (זאת משום שעד אפריל 1981 הוטל מס עיזבון)

(2)   כאשר המוריש נפטר לאחר 1 באפריל 1981: השווי מחושב כאילו הנכס נמכרה בידי המוריש ויום הרכישה נקבע לפי מועד הרכישה של המוריש גם כן.

* בנוסף לצורך החישוב יזקפו הוצאות שהוציא המוריש ו/או היורש שניתן להכיר בהן בשומה.

צרו קשר עם משרדנו על מנת למצות את זכויותיכם בכל הנוגע למכירת נכסים בירושה ולקבל מידע נוסף על מס שבח ירושה.

מימוש צוואה – ירושה על פי צוואה

כאשר אדם הותיר אחריו צוואה לאחר מותו, זכאים היורשים על פי הצוואה לבקש את קיום הוראות הצוואה או מימוש צוואה.
לצוואה לכשעצמה אין תוקף גם לאחר מותו של הנפטר ולמעשה יש להתחיל בהליך מימוש הצוואה על ידי בקשה למתן צו קיום צוואה מאת הרשם לענייני ירושה. ללא צו קיום צוואה לצוואה אין תוקף משפטי ולא ניתן לעשות כל שימוש ברכוש של הנפטר. הצו לקיום הצוואה הינו צו מבית משפט הקובע כי הצוואה תקפה ותקינה ויש לפעול על פי ההוראות המפורטות בה.
על כן, ללא הצו המבוקש לכן לא ניתן למכור או להעביר דירה או למשוך כספים מחשבון הבנק, להעביר בעלות ברכב או לעשות כל פעולה שהיא ברכוש המנוח.

על פי חוק הירושה, מי שרשאי לבקש את הצו למימוש הצוואה הם היורשים או מי שטוענים להיות היורשים ויש להם עניין במימוש צוואה. לבית המשפט יכולת לאפשר גם לכל מי שמעוניין בדבר, למשל נושה של יורש להגיש בקשה לצו קיום צוואה על מנת להיפרע ממנה.

לעתים במקביל להגשת בקשה לצו קיום צוואה מוגשת גם בקשה למתן צו ירושה בנוגע לנכסים שאינם הוזכרו בצוואתו של המנוח. נכסים אלה יחולקו לאחר מתן צו ירושה על פי הדין. זוהי עוד דוגמה לחשיבות עריכת צוואה בעזרת עורך דין אשר תמיד ידאג להכניס סעיף סל אשר יכלול את שאר הרכוש אשר לא הוזכר ספציפית בצוואה וכיצד יחולק.

מימוש צוואה – כיצד זה מתבצע?

מימוש צוואהלאחר מות המוריש, הדרך לבצע ירושה על פי צוואה מורכבת ממספר שלבים:
ראשית יש לחתום על בקשה למתן צו קיום צוואה אצל עורך דין צוואה שתפקידו לאמת את החתימה ולוודא כי הבקשה מולאה כהלכה. משרדנו דואג למלא את הבקשה עבור הלקוח כך שלא תתעכב הבקשה בשל טעויות טכניות של מילוי טופס הבקשה. אל הבקשה יש לצרף מספר מסמכים הנדרשים על ידי הרשם לענייני ירושה.

אם אין צוואה – קרא על הוצאת צו ירושה כאן

את הבקשה עורך הדין מגיש ללשכת הרשם, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של מנוח (אם מדובר בתושב זר אז הבקשה מוגשת בהתאם למקום הימצאות נכסיו). לשכות הרשמים לענייני ירושה ממוקמות בתל אביב, באר שבע, חיפה, ירושלים ונצרת.

ירושה על פי צוואה בתהליך עיבוד הבקשה עובדי לשכת הרשם לענייני ירושה מוודאים כי לא קיים תיק קודם בעניינו של הנפטר, ואם הפקיד צוואה בעבר, ודואגים לפרסם בעיתונות הודעה על הגשת הבקשה (על כך משולמת חלק מן האגרה המבוקשת). כל בקשה לצו קיום צוואה או מתפרסמות בעיתון יומי (ידיעות אחרונות או ישראל היום לדוגמה). כל המעוניין להתנגד לבקשה, עליו להגיש התנגדותו בתוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתונות.
במקביל הבקשה עוברת גם לתגובתו של האפוטרופוס הכללי שאמור להשיב תוך 45 ימים לבקשה.

על פי החוק למעשה בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי יודיע על התערבותו בהליך המתנהל בצו קיום צוואה בעיקר כאשר קיים צורך לייצג אינטרס ציבורי, או להגן על קטינים, חסויים ונעדרים אשר אינם מסוגלים לייצג ענייניהם בעצמם. בסמכותו ליזום הליך, להתנגד לו, לבקש פרטים נוספים לרבות תצהירים ומסמכים, לחקור אנשים הנוגעים בדבר וזאת על מנת לגבש עמדתו לבקשות השונות.

תגובתו של האפוטרופוס תהיה אחת משלוש אפשריות:
הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים” – כלומר, אין לו התנגדות לאישור הבקשה.
הודעה על כוונה להתערב בהליכים“- כלומר, האפוטרופוס הכללי מבקש מבית המשפט לקיים דיון בבקשה, ואז התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים.
דרישה להשלמת פרטים חסרים” – האפוטרופוס ידרוש מן המבקש מסמכים או פרטים נוספים על מנת לקבל תמונה מלאה בנוגע למימוש הצוואה.

לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות, יינתן צו קיום צוואה וכך למעשה יתאפשר מימוש צוואה.

צו קיום צוואה, המונפק על ידי הרשם לענייני ירושה, מצוי במאגרי המחשב בלשכה הרלוונטית, וניתן לקבלו בכל עת.


קיימים מקרים מסוימים, בהם הבקשה לצו קיום צוואה, תועבר לדיונו וסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ואלה הם:
האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
הוגשה התנגדות לבקשה.
היועץ המשפטי לממשלה יזם את הבקשה או הצטרף אליה.
מקרים בהם החוק אינו ברור באשר לתחולתו של הדין הישראלי אוש ל דין מדינה אחרת, למשל כשהנפטר מת בחו”ל אבל נכסיו היו בארץ.
הצוואה נערכה בעל פה.
המדינה היא צד לבקשה.
קיים בצוואה פגם והיא לא נעשתה על פי תנאי החוק, לדוגמה צוואה בעדים ללא שני עדים.
הרשם לענייני ירושה החליט מסיבותיו הוא, להעביר את הבקשה לבית המשפט.

במקרים אלו מימוש צוואה יתעכב עד לבירור והחלטה סופית על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

נדגיש – לא ניתן לקיים את הצוואה באופן מיידי. הדרך היחידה לקיים את הצוואה היא להגיש בקשת צו קיום צוואה לרשם לענייני הירושה. מעמדו המשפטי של צו קיום צוואה שווה ערך למעמד של פסק דין ואין לו התיישנות, לכן תוקפו הוא לעולם. מומלץ להגיש בקשה לצו קיום צוואה בעזרת עורך דין צוואה מנוסה בשל ההשלכות המשפטיות והכלכליות על היורשים.

מימוש צוואה – ירושה על פי צוואה

חוקי ירושה ללא צוואה

צוואה ללא ירושה

חוקי צוואה ללא ירושה

ירושה ללא צוואה היא הדרך הנפוצה לחלק את עיזבונו את הנפטר כאשר האחרון לא ערך צוואה. על פי חוק הירושה, תשכ”ה-1965, רצונו האחרון של הנפטר אשר מבוטא בצוואה ערוכה כהלכה מהווה את הערכאה העליונה (הסמכות העליונה) בסוגיית חלוקת רכושו לאחר מותו של הנפטר. קביעה זו היא הבסיס למעמדה המשפטי העליון של הצוואה, וזאת כל עוד היא מנוסחת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.

אין להמעיט בחשיבותה של עריכת צוואה במיוחד כאשר יש מספר יורשים שכן בצוואה מפרט האדם את רצונו המדויק באשר לחלוקת רכושו לאחר מותו. צוואה לא מותירה ספק בעניין ולמעשה מונעת סכסוכים וריבים בין בני משפחה באשר לחלוקת הרכוש. קרא כאן על חשיבות עריכת צוואה.

אולם, אנשים רבים בוחרים או נמנעים מלערוך צוואה בחייהם מסיבות השמורות להם או שאינם מודעים לעניין, וכאשר הם נפטרים, רכושם מתחלק באופן הקבוע על פי חוק הירושה.
לחלופין כאשר הותירו צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, הרשם לענייני ירושה קובע כי אין לה תוקף וגם אז חוק הירושה קובע כיצד יחולק רכוש הנפטר, וזאת על פי מספר עקרונות .

כיצד מתחלק הרכוש על פי חוקי ירושה ללא צוואה ?

חלוקת ענפים חוקי ירושה ללא צוואהחוק הירושה מגדיר שלושה “ענפי ירושה”, המכונים גם “פרנטלות”. ענפים אלו נקבעים על בסיס הקרבה המשפחתית לנפטר. העיקרון קובע למעשה כי במידה וקיימים יורשים בענף הראשון, הרי שהיורשים בענפים הבאים לא זכאים לחלק מהירושה. ובמידה וקיימים יורשים זכאים בענף השני, היורשים בענף השלישי אינם זכאים לחלק מהירושה.

ענפי הירושה – פרנטלות

הענף הראשון קובע את צאצאיו הישירים של הנפטר כיורשים הזכאים לבעלות על ירושה ללא צוואה. כאשר  הנפטר הותיר מאחוריו צאצאים, הירושה מתחלקת ביניהם באופן שווה. ראוי לציין כי ילדיו המאומצים של הנפטר שווים במעמדם  לילדיו הביולוגיים, ומוענקת להם זכות שווה ליהנות מירושת הנפטר.

בענף השני ממוקמים ההורים של הנפטר.  אם ההורים עדיין בחיים, הירושה תתחלק באופן שווה ביניהם. במידה וההורים כבר אינם בחיים, הירושה תתחלק בין צאצאיהם באופן שוויוני כלומר – מחצית לצאצאי האם ומחצית לצאצאי האב.

בענף השלישי ממוקמים הסבים של הנפטר. במידה והסבים עדיין בחיים, בדומה לענף השני, הירושה תתחלק באופן שווה בין הסבים, כאשר במידה ומי מהם אינו בחיים, הירושה תעבור לצאצאיו.

האם בן הזוג זכאי ליהנות מירושה ללא צוואה?

על-פי הדין הישראלי, בן או בת זוג של הנפטר, זוכה לחלקים בעיזבון בהתאם לענף אתו הם יורשים. החוק מכיר במעמד המועדף של בן/בת הזוג של הנפטר, ובזכותם לרשת חלק מן עיזבונו לאחר פטירתו. על כן באופן עקרוני נקבע כי מעמדו של בן הזוג במסגרת חלוקת הרכוש גובר ככל שהחלוקה ממשיכה ויורדת בענפי הירושה, באופן הבא:

אם חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן הענף הראשון (צאצאים), בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית משווי הירושה. המחצית השנייה מתחלקת בין שאר היורשים באופן שווה, בדרך כלל אלו הילדים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן ענף השני, בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית מהרכוש, והמחצית השנייה מחולקת בין ההורים. במידה וההורים אינם עוד בחיים, בני הזוג זכאים לשני שליש מהרכוש, והשליש הנוסף מתחלק בין צאצאי ההורים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מקרב הענף השלישי, בן/בת הזוג זכאים לרשת שני שליש מן הרכוש, והשליש נותר מתחלק בין סביו של הנפטר וצאצאיהם.

במקרים בהם אחד היורשים, אשר לו זכות לרשת חלק מן הרכוש, מוגדר על פי הדין כמי שאינו זכאי לחלק מהירושה, חלקו נפסל ולמעשה מחולק בין שאר היורשים באופן שווה.
מהם המקרים אשר יורש לא זכאי לחלק מן הירושה?
על פי החוק, כל אדם אשר נמצא אשם בגרימת מותו של המוריש, או בניסיון לעשות כן, נפסל מקבלת הירושה, בבחינת “הרצחת וגם ירשת” (מורשת מן המשפט העברי והתנ”ך – פרשת נבות היזרעאלי ואחאב). כמו כן במידה ואותו אדם פעל לשם העלמת או זיוף צוואתו של הנפטר גם הוא אינו זכאי לחלק מן הירושה.

במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו יורשים כלל, ולרבות בני זוג, הורים או צאצאים, הירושה מועברת למדינת ישראל. ברכוש אשר מתקבל באופן כזה המדינה מחויבת להשתמש בו לצורכי בריאות, חינוך, מדע סעד ואלו בלבד.

חוקי ירושה ללא צוואה

קרא עוד על:
הוצאת צו ירושה
צו קיום ירושה או צו קיום צוואה