מימוש צוואה – ירושה על פי צוואה

כאשר אדם הותיר אחריו צוואה לאחר מותו, זכאים היורשים על פי הצוואה לבקש את קיום הוראות הצוואה או מימוש צוואה.
לצוואה לכשעצמה אין תוקף גם לאחר מותו של הנפטר ולמעשה יש להתחיל בהליך מימוש הצוואה על ידי בקשה למתן צו קיום צוואה מאת הרשם לענייני ירושה. ללא צו קיום צוואה לצוואה אין תוקף משפטי ולא ניתן לעשות כל שימוש ברכוש של הנפטר. הצו לקיום הצוואה הינו צו מבית משפט הקובע כי הצוואה תקפה ותקינה ויש לפעול על פי ההוראות המפורטות בה.
על כן, ללא הצו המבוקש לכן לא ניתן למכור או להעביר דירה או למשוך כספים מחשבון הבנק, להעביר בעלות ברכב או לעשות כל פעולה שהיא ברכוש המנוח.

על פי חוק הירושה, מי שרשאי לבקש את הצו למימוש הצוואה הם היורשים או מי שטוענים להיות היורשים ויש להם עניין במימוש צוואה. לבית המשפט יכולת לאפשר גם לכל מי שמעוניין בדבר, למשל נושה של יורש להגיש בקשה לצו קיום צוואה על מנת להיפרע ממנה.

לעתים במקביל להגשת בקשה לצו קיום צוואה מוגשת גם בקשה למתן צו ירושה בנוגע לנכסים שאינם הוזכרו בצוואתו של המנוח. נכסים אלה יחולקו לאחר מתן צו ירושה על פי הדין. זוהי עוד דוגמה לחשיבות עריכת צוואה בעזרת עורך דין אשר תמיד ידאג להכניס סעיף סל אשר יכלול את שאר הרכוש אשר לא הוזכר ספציפית בצוואה וכיצד יחולק.

מימוש צוואה – כיצד זה מתבצע?

מימוש צוואהלאחר מות המוריש, הדרך לבצע ירושה על פי צוואה מורכבת ממספר שלבים:
ראשית יש לחתום על בקשה למתן צו קיום צוואה אצל עורך דין צוואה שתפקידו לאמת את החתימה ולוודא כי הבקשה מולאה כהלכה. משרדנו דואג למלא את הבקשה עבור הלקוח כך שלא תתעכב הבקשה בשל טעויות טכניות של מילוי טופס הבקשה. אל הבקשה יש לצרף מספר מסמכים הנדרשים על ידי הרשם לענייני ירושה.

אם אין צוואה – קרא על הוצאת צו ירושה כאן

את הבקשה עורך הדין מגיש ללשכת הרשם, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של מנוח (אם מדובר בתושב זר אז הבקשה מוגשת בהתאם למקום הימצאות נכסיו). לשכות הרשמים לענייני ירושה ממוקמות בתל אביב, באר שבע, חיפה, ירושלים ונצרת.

ירושה על פי צוואה בתהליך עיבוד הבקשה עובדי לשכת הרשם לענייני ירושה מוודאים כי לא קיים תיק קודם בעניינו של הנפטר, ואם הפקיד צוואה בעבר, ודואגים לפרסם בעיתונות הודעה על הגשת הבקשה (על כך משולמת חלק מן האגרה המבוקשת). כל בקשה לצו קיום צוואה או מתפרסמות בעיתון יומי (ידיעות אחרונות או ישראל היום לדוגמה). כל המעוניין להתנגד לבקשה, עליו להגיש התנגדותו בתוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתונות.
במקביל הבקשה עוברת גם לתגובתו של האפוטרופוס הכללי שאמור להשיב תוך 45 ימים לבקשה.

על פי החוק למעשה בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי יודיע על התערבותו בהליך המתנהל בצו קיום צוואה בעיקר כאשר קיים צורך לייצג אינטרס ציבורי, או להגן על קטינים, חסויים ונעדרים אשר אינם מסוגלים לייצג ענייניהם בעצמם. בסמכותו ליזום הליך, להתנגד לו, לבקש פרטים נוספים לרבות תצהירים ומסמכים, לחקור אנשים הנוגעים בדבר וזאת על מנת לגבש עמדתו לבקשות השונות.

תגובתו של האפוטרופוס תהיה אחת משלוש אפשריות:
הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים” – כלומר, אין לו התנגדות לאישור הבקשה.
הודעה על כוונה להתערב בהליכים“- כלומר, האפוטרופוס הכללי מבקש מבית המשפט לקיים דיון בבקשה, ואז התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים.
דרישה להשלמת פרטים חסרים” – האפוטרופוס ידרוש מן המבקש מסמכים או פרטים נוספים על מנת לקבל תמונה מלאה בנוגע למימוש הצוואה.

לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות, יינתן צו קיום צוואה וכך למעשה יתאפשר מימוש צוואה.

צו קיום צוואה, המונפק על ידי הרשם לענייני ירושה, מצוי במאגרי המחשב בלשכה הרלוונטית, וניתן לקבלו בכל עת.


קיימים מקרים מסוימים, בהם הבקשה לצו קיום צוואה, תועבר לדיונו וסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ואלה הם:
האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
הוגשה התנגדות לבקשה.
היועץ המשפטי לממשלה יזם את הבקשה או הצטרף אליה.
מקרים בהם החוק אינו ברור באשר לתחולתו של הדין הישראלי אוש ל דין מדינה אחרת, למשל כשהנפטר מת בחו”ל אבל נכסיו היו בארץ.
הצוואה נערכה בעל פה.
המדינה היא צד לבקשה.
קיים בצוואה פגם והיא לא נעשתה על פי תנאי החוק, לדוגמה צוואה בעדים ללא שני עדים.
הרשם לענייני ירושה החליט מסיבותיו הוא, להעביר את הבקשה לבית המשפט.

במקרים אלו מימוש צוואה יתעכב עד לבירור והחלטה סופית על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

נדגיש – לא ניתן לקיים את הצוואה באופן מיידי. הדרך היחידה לקיים את הצוואה היא להגיש בקשת צו קיום צוואה לרשם לענייני הירושה. מעמדו המשפטי של צו קיום צוואה שווה ערך למעמד של פסק דין ואין לו התיישנות, לכן תוקפו הוא לעולם. מומלץ להגיש בקשה לצו קיום צוואה בעזרת עורך דין צוואה מנוסה בשל ההשלכות המשפטיות והכלכליות על היורשים.

מימוש צוואה – ירושה על פי צוואה

חוקי ירושה ללא צוואה

צוואה ללא ירושה

חוקי צוואה ללא ירושה

ירושה ללא צוואה היא הדרך הנפוצה לחלק את עיזבונו את הנפטר כאשר האחרון לא ערך צוואה. על פי חוק הירושה, תשכ”ה-1965, רצונו האחרון של הנפטר אשר מבוטא בצוואה ערוכה כהלכה מהווה את הערכאה העליונה (הסמכות העליונה) בסוגיית חלוקת רכושו לאחר מותו של הנפטר. קביעה זו היא הבסיס למעמדה המשפטי העליון של הצוואה, וזאת כל עוד היא מנוסחת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.

אין להמעיט בחשיבותה של עריכת צוואה במיוחד כאשר יש מספר יורשים שכן בצוואה מפרט האדם את רצונו המדויק באשר לחלוקת רכושו לאחר מותו. צוואה לא מותירה ספק בעניין ולמעשה מונעת סכסוכים וריבים בין בני משפחה באשר לחלוקת הרכוש. קרא כאן על חשיבות עריכת צוואה.

אולם, אנשים רבים בוחרים או נמנעים מלערוך צוואה בחייהם מסיבות השמורות להם או שאינם מודעים לעניין, וכאשר הם נפטרים, רכושם מתחלק באופן הקבוע על פי חוק הירושה.
לחלופין כאשר הותירו צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, הרשם לענייני ירושה קובע כי אין לה תוקף וגם אז חוק הירושה קובע כיצד יחולק רכוש הנפטר, וזאת על פי מספר עקרונות .

כיצד מתחלק הרכוש על פי חוקי ירושה ללא צוואה ?

חלוקת ענפים חוקי ירושה ללא צוואהחוק הירושה מגדיר שלושה “ענפי ירושה”, המכונים גם “פרנטלות”. ענפים אלו נקבעים על בסיס הקרבה המשפחתית לנפטר. העיקרון קובע למעשה כי במידה וקיימים יורשים בענף הראשון, הרי שהיורשים בענפים הבאים לא זכאים לחלק מהירושה. ובמידה וקיימים יורשים זכאים בענף השני, היורשים בענף השלישי אינם זכאים לחלק מהירושה.

ענפי הירושה – פרנטלות

הענף הראשון קובע את צאצאיו הישירים של הנפטר כיורשים הזכאים לבעלות על ירושה ללא צוואה. כאשר  הנפטר הותיר מאחוריו צאצאים, הירושה מתחלקת ביניהם באופן שווה. ראוי לציין כי ילדיו המאומצים של הנפטר שווים במעמדם  לילדיו הביולוגיים, ומוענקת להם זכות שווה ליהנות מירושת הנפטר.

בענף השני ממוקמים ההורים של הנפטר.  אם ההורים עדיין בחיים, הירושה תתחלק באופן שווה ביניהם. במידה וההורים כבר אינם בחיים, הירושה תתחלק בין צאצאיהם באופן שוויוני כלומר – מחצית לצאצאי האם ומחצית לצאצאי האב.

בענף השלישי ממוקמים הסבים של הנפטר. במידה והסבים עדיין בחיים, בדומה לענף השני, הירושה תתחלק באופן שווה בין הסבים, כאשר במידה ומי מהם אינו בחיים, הירושה תעבור לצאצאיו.

האם בן הזוג זכאי ליהנות מירושה ללא צוואה?

על-פי הדין הישראלי, בן או בת זוג של הנפטר, זוכה לחלקים בעיזבון בהתאם לענף אתו הם יורשים. החוק מכיר במעמד המועדף של בן/בת הזוג של הנפטר, ובזכותם לרשת חלק מן עיזבונו לאחר פטירתו. על כן באופן עקרוני נקבע כי מעמדו של בן הזוג במסגרת חלוקת הרכוש גובר ככל שהחלוקה ממשיכה ויורדת בענפי הירושה, באופן הבא:

אם חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן הענף הראשון (צאצאים), בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית משווי הירושה. המחצית השנייה מתחלקת בין שאר היורשים באופן שווה, בדרך כלל אלו הילדים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן ענף השני, בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית מהרכוש, והמחצית השנייה מחולקת בין ההורים. במידה וההורים אינם עוד בחיים, בני הזוג זכאים לשני שליש מהרכוש, והשליש הנוסף מתחלק בין צאצאי ההורים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מקרב הענף השלישי, בן/בת הזוג זכאים לרשת שני שליש מן הרכוש, והשליש נותר מתחלק בין סביו של הנפטר וצאצאיהם.

במקרים בהם אחד היורשים, אשר לו זכות לרשת חלק מן הרכוש, מוגדר על פי הדין כמי שאינו זכאי לחלק מהירושה, חלקו נפסל ולמעשה מחולק בין שאר היורשים באופן שווה.
מהם המקרים אשר יורש לא זכאי לחלק מן הירושה?
על פי החוק, כל אדם אשר נמצא אשם בגרימת מותו של המוריש, או בניסיון לעשות כן, נפסל מקבלת הירושה, בבחינת “הרצחת וגם ירשת” (מורשת מן המשפט העברי והתנ”ך – פרשת נבות היזרעאלי ואחאב). כמו כן במידה ואותו אדם פעל לשם העלמת או זיוף צוואתו של הנפטר גם הוא אינו זכאי לחלק מן הירושה.

במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו יורשים כלל, ולרבות בני זוג, הורים או צאצאים, הירושה מועברת למדינת ישראל. ברכוש אשר מתקבל באופן כזה המדינה מחויבת להשתמש בו לצורכי בריאות, חינוך, מדע סעד ואלו בלבד.

חוקי ירושה ללא צוואה

קרא עוד על:
הוצאת צו ירושה
צו קיום ירושה או צו קיום צוואה

צו קיום ירושה או צו קיום צוואה?

​על מנת לחלק את עיזבונו של הנפטר קיימות שתי דרכים לבצע זאת לפי החוק במדינת ישראל – על פי דין ירושה או על פי צוואה. למעשה מדובר בשני צווים שונים אשר אותם מנפיק הרשם לענייני ירושה לפי הצורך. כאשר היורשים מבקשים צו קיום ירושה יש להבחין בין שני המקרים – ירושה או צוואה שכן אין דבר כזה צו קיום ירושה אלא צו ירושה או צו קיום צוואה.

מתי יש להוציא צו ירושה (המכונה בשוגג צו קיום ירושה)?

כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה המפרטת כיצד יש לחלק את רכושו עם מותו על היורשים לחלק את הרכוש על פי הדין הקבוע בחוק הירושה. חוק הירושה קובע באופן ברור כיצד הרכוש מתחלק בין הצאצאים ובן זוג ואם אחד מאלה אינם בחיים אז להם גם נקבעו יורשים על פי החוק.

לצורך הוצאת צו ירושה, יש צורך לפנות לרשם הירושות במחוז בו התגורר המנוח ולהגיש בקשה למתן צו ירושה. הבקשה למתן צו ירושה מפרטת את פרטי הנפטר, זהות היורשים ופרטים נוספים הנדרשים לשם הוצאת צו ירושה. מומלץ לפנות לעורך דין ירושות בכדי שהליך הוצאת הצו יתנהל באופן זריז ויעיל.

עם הנפקת צו הירושה ניתן לגשת לכל מוסד רשמי כמו לשכת רישום המקרקעין (טאבו), בנקים, משרד הרישוי ועוד – ולקבל את החלק בעיזבון הרשום על שם הנפטר, כמפורט בצו.

לחץ כאן לפרטים נוספים איך מוציאים צו ירושה.

האם ניתן לחלק את הירושה באופן אחר מזה הקבוע בחוק?

חוק הירושה מאפשר הסכם בין יורשים אשר מאפשר ליורשים על פי דין  או יורשים על פי צוואה לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם, כך שכל אחד מהם יקבל חלק או פריט רכוש שונה מזה  המגיע לו על פי צו הירושה (צו קיום ירושה) או צו קיום הצוואה.

מהו צו קיום צוואה?

צו קיום ירושהבמקרה בו הנפטר הותיר אחריו צוואה המפרטת כיצד יחולק רכושו ניתן לבקש צו קיום צוואה המונפק על ידי הרשם לענייני ירושה אשר מקנה לצוואה תוקף משפטי מחייב. כמובן ניתן לעשות זו רק לאחר פטירתו של המנוח שציווה את הצוואה.

את הבקשה למתן צו קיום צוואה יכולים לבקש היורשים המוזכרים בצוואה, וכן כל אדם אשר מעוניין במתן צו הקיום. במקרה והצוואה מתייחסת רק לחלק מנכסיו של המנוח, צו קיום הצוואה יהא תקף לגבי הנכסים שהוזכרו בצוואה בלבד. שאר נכסי העיזבון שאר לא צוינו בצוואה יחולקו על פי דין חוק הירושה, באמצעות צו ירושה. כמובן שמומלץ לפנות לעורך דין צוואה אשר מעורה בהליך של הוצאת הצו.

לצו קיום צוואה אין תוקף והוא אינו מתיישן שכן דינו הוא כדין פסק דין של בית משפט. ניתן לבקש לקבל צו קיום צוואה בכל עת בכל לשכות הרשם לענייני ירושה.