ירושה ללא צוואה היא הדרך הנפוצה לחלק את עיזבונו את הנפטר כאשר האחרון לא ערך צוואה. על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, רצונו האחרון של הנפטר אשר מבוטא בצוואה ערוכה כהלכה מהווה את הערכאה העליונה (הסמכות העליונה) בסוגיית חלוקת רכושו לאחר מותו של הנפטר. קביעה זו היא הבסיס למעמדה המשפטי העליון של הצוואה, וזאת כל עוד היא מנוסחת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.
אין להמעיט בחשיבותה של עריכת צוואה במיוחד כאשר יש מספר יורשים שכן בצוואה מפרט האדם את רצונו המדויק באשר לחלוקת רכושו לאחר מותו. צוואה לא מותירה ספק בעניין ולמעשה מונעת סכסוכים וריבים בין בני משפחה באשר לחלוקת הרכוש. קרא כאן על חשיבות עריכת צוואה.
אולם, אנשים רבים בוחרים או נמנעים מלערוך צוואה בחייהם מסיבות השמורות להם או שאינם מודעים לעניין, וכאשר הם נפטרים, רכושם מתחלק באופן הקבוע על פי חוק הירושה.
לחלופין כאשר הותירו צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, הרשם לענייני ירושה קובע כי אין לה תוקף וגם אז חוק הירושה קובע כיצד יחולק רכוש הנפטר, וזאת על פי מספר עקרונות .
כיצד מתחלק הרכוש על פי חוקי ירושה ללא צוואה ?
חוק הירושה מגדיר שלושה "ענפי ירושה", המכונים גם "פרנטלות". ענפים אלו נקבעים על בסיס הקרבה המשפחתית לנפטר. העיקרון קובע למעשה כי במידה וקיימים יורשים בענף הראשון, הרי שהיורשים בענפים הבאים לא זכאים לחלק מהירושה. ובמידה וקיימים יורשים זכאים בענף השני, היורשים בענף השלישי אינם זכאים לחלק מהירושה.
ענפי הירושה – פרנטלות
הענף הראשון קובע את צאצאיו הישירים של הנפטר כיורשים הזכאים לבעלות על ירושה ללא צוואה. כאשר הנפטר הותיר מאחוריו צאצאים, הירושה מתחלקת ביניהם באופן שווה. ראוי לציין כי ילדיו המאומצים של הנפטר שווים במעמדם לילדיו הביולוגיים, ומוענקת להם זכות שווה ליהנות מירושת הנפטר.
בענף השני ממוקמים ההורים של הנפטר. אם ההורים עדיין בחיים, הירושה תתחלק באופן שווה ביניהם. במידה וההורים כבר אינם בחיים, הירושה תתחלק בין צאצאיהם באופן שוויוני כלומר – מחצית לצאצאי האם ומחצית לצאצאי האב.
בענף השלישי ממוקמים הסבים של הנפטר. במידה והסבים עדיין בחיים, בדומה לענף השני, הירושה תתחלק באופן שווה בין הסבים, כאשר במידה ומי מהם אינו בחיים, הירושה תעבור לצאצאיו.
האם בן הזוג זכאי ליהנות מירושה ללא צוואה?
על-פי הדין הישראלי, בן או בת זוג של הנפטר, זוכה לחלקים בעיזבון בהתאם לענף אתו הם יורשים. החוק מכיר במעמד המועדף של בן/בת הזוג של הנפטר, ובזכותם לרשת חלק מן עיזבונו לאחר פטירתו. על כן באופן עקרוני נקבע כי מעמדו של בן הזוג במסגרת חלוקת הרכוש גובר ככל שהחלוקה ממשיכה ויורדת בענפי הירושה, באופן הבא:
אם חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן הענף הראשון (צאצאים), בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית משווי הירושה. המחצית השנייה מתחלקת בין שאר היורשים באופן שווה, בדרך כלל אלו הילדים.
כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן ענף השני, בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית מהרכוש, והמחצית השנייה מחולקת בין ההורים. במידה וההורים אינם עוד בחיים, בני הזוג זכאים לשני שליש מהרכוש, והשליש הנוסף מתחלק בין צאצאי ההורים.
כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מקרב הענף השלישי, בן/בת הזוג זכאים לרשת שני שליש מן הרכוש, והשליש נותר מתחלק בין סביו של הנפטר וצאצאיהם.
במקרים בהם אחד היורשים, אשר לו זכות לרשת חלק מן הרכוש, מוגדר על פי הדין כמי שאינו זכאי לחלק מהירושה, חלקו נפסל ולמעשה מחולק בין שאר היורשים באופן שווה.
מהם המקרים אשר יורש לא זכאי לחלק מן הירושה?
על פי החוק, כל אדם אשר נמצא אשם בגרימת מותו של המוריש, או בניסיון לעשות כן, נפסל מקבלת הירושה, בבחינת "הרצחת וגם ירשת" (מורשת מן המשפט העברי והתנ"ך – פרשת נבות היזרעאלי ואחאב). כמו כן במידה ואותו אדם פעל לשם העלמת או זיוף צוואתו של הנפטר גם הוא אינו זכאי לחלק מן הירושה.
במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו יורשים כלל, ולרבות בני זוג, הורים או צאצאים, הירושה מועברת למדינת ישראל. ברכוש אשר מתקבל באופן כזה המדינה מחויבת להשתמש בו לצורכי בריאות, חינוך, מדע סעד ואלו בלבד.
חוקי ירושה ללא צוואה
קרא עוד על:
הוצאת צו ירושה
צו קיום ירושה או צו קיום צוואה